אחרונים

פופולרי

שאלות ותשובות

לפניכם שאלות ותשובות בנושאי ההתמחות של משרד עו"ד דן חי. ניתן להפנות אלינו את שאלותיכם ואנו נפעל כמיטב יכולתנו לענות עליהן בהקדם.

להוספת שאלה





אני מעוניין להגיש תביעה נגד קבוצה ששיחקתי בה לפני שתי עונות האם אני עדיין יכול?

תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל קובע כי תקופת התיישנות לתביעות בהליכים הנוגעים לסכסוך בתוך מוסדות ההתאחדות הינה 18 חודשים – תקופה קצרה מהידוע בהליכים האזרחים (7 שנים). עם זאת, יש לשים לב, כי תחילת מרוץ ההתיישנות יחל בתום העונה לגבי הינך מעוניין לתבוע. על-כן, הייתי מייעץ לך לפנות באופן מיידי לעורך דין בתחום כדי שזה יבדוק את זכאותך לתבוע.

בבעלותי דירת מגורים אשר בכוונתי למכור אותה בקרוב. כמו כן, ברצוני לרכוש דירת מגורים אחרת. ברצוני לברר האם אוכל לקבל פטור ממס שבח בדירה שבכוונתי למכור ופטור ממס רכישה בדירה החדשה שכוונתי לרכוש?

בשנה האחרונה (2011/12) ביצעה ממשלת ישראל מספר שינויים אשר אמורים להטיב עם הציבור המבקש למכור/לרכוש דירות (שלא להשקעה) וזאת במטרה לעודד מכירת דירות מיד שנייה על מנת להגדיל את ההיצע בשוק הדירות (הלא יקרות) לטובת זוגות צעירים וכדומה.

כחלק מהמגה הנ"ל ניתנו הטבות למוכרי הדירה והוספו פטורים בגין מס שבח. כמו כן, מדרגות המס לרוכשי דירה בגין מס הרכישה השתנו באופן המטיב עם הרוכשים.

לאור השינויים הללו ייתכן ולא תצטרכי לשאת בתשלום מס שבח ו/או מס רכישה, או לחילופין, ייתכן ותשלמי מס נמוך מבעבר. על מנת לבחון את שאלתך באופן ספציפי יותר, יש צורך בקבלת נתונים מפורטים יותר, אולם נדמה כי יש סיכויי גדול שתוכלי לחסוך כסף רב באם תבצעי בדיקה מקדימה.

האם מותר לי להשתמש בתוכנות הצפנה אצלי בחברתי על-מנת להגן על המידע שברשותי ו/או לצורך העברת המידע לגורמים שלישיים?

מדינת ישראל מסדירה את העיסוק באמצעי הצפנה באמצעות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה) התשל"ה 1974 (להלן ה"צו" או "צו הצופן").

מדיניות הפיקוח של המדינה מבדילה בין שימוש עצמי באמצעי הצפנה לבין שימוש אחר. ב"שימוש עצמי" הכוונה הינה לשימוש באמצעי הצפנה אזרחי לצורכו של אדם מסוים (חברה, ארגון, עמותה וכד’), ללא העברת אמצעי ההצפנה לאחר. לשימוש עצמי באמצעי הצפנה לא נדרש רישיון עיסוק בהצפנה.

כל שימוש אחר כגון פיתוח, הפצה, מכירה ויצוא מחייב הגשת בקשה לקבלת רישיון עיסוק בהצפנה ממשרד הביטחון .

מה קורה אם לא רושמים מאגר מידע?

בהתאם לאמור בסעיף 31א(א)(1) לחוק הגנת הפרטיות – ניהול, החזקה או שימוש במאגר מידע החייב ברישום ולא נרשם, מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר של שנה.

כמו כן, המחוקק הטיל גם השלכות מנהליות, שכן הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע  (הגוף האחראי על הגנת מידע אישי בישראל) רשאית להטיל קנס מנהלי על ניהול    או החזקה של מאגר מידע אשר על פי חוק חייב ברישום ואינו נרשם.

מדוע יש לרשום הערת אזהרה כשקונים דירה?

הערת אזהרה הינה הערה הנרשמת בפנקסי המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) ומכילה פירוט על כלל ההתחייבויות שבעל הנכס נתן ביחס לעסקאות הקשורות באותו הנכס.

רישום הערת אזהרה מיד לאחר חתימת החוזה על הדירה הינו דבר הכרחי להבטחת זכויותיך בדירה, שכן אם מסיבה כלשהי לאחר חתימת החוזה והעברת התשלום הראשוני, יחליט המוכר לנסות ולמכור את הנכס לאדם נוסף, הקונה הפוטנציאלי יוכל לראות בנסח הטאבו כי אותו מוכר כבר התחייב למכור את הדירה, ובכך סביר כי לא יהיה מעוניין להיכנס לעסקה באותו נכס.

סיבה נוספת שבגינה ישנה חובת רישום הערת אזהרה, הינה למנוע מצבים שבהם במהלך העסקה, נושה של המוכר ירצה להטיל עיקול על הנכס העומד למכירה, במצבים לרוב, עיקולו ידחה.

גיליתי שהבוס שלי עוקב אחרי ההתכתבויות שלי בדואר האלקטרוני שלי במשרד, מותר לו?

לבוס שלך מותר לעקוב אחר תיבת הדואר האלקטרוני המשרדית שלך רק אם יידעו אותך מראש שמתכוונים לעשות זאת וקיבלו את הסכמתך לכך במפורש. במקרה הזה, חשוב להפריד בין כמה סוגים של תיבות דוא"ל:

1. תיבה מקצועית – תיבה המיועדת לצורכי עבודה בלבד ואסורה לשימושו האישי  של העובד. אם הבהירו לך מראש שזוהי מטרת התיבה ויש כוונה לעקוב אחר השימוש בה – זה  מותר.

2. תיבה מעורבת – תיבה המשמשת גם לצורכי עבודה וגם לצורכי תכתובת אישית של העובד. יש ליידע אותך מראש שזוהי מטרת התיבה וישנה כוונה לעקוב אחר השימוש בה. במקרה הזה, נדרשים תנאים ברורים שעל המעביד להגדיר, שיצדיקו את החדירה לתיבה ומעקב אחר התוכן המקצועי בה בלבד. במקרה של התוכן האישי בתיבה – נדרשת הסכמה ספציפית לכל גישה וחדירה לתוכן אישי שאינו קשור ישירות לעבודה.

3. תיבה אישית של העובד (המסופקת לו על ידי המעביד) – ניתן לעקוב אחר התוכן רק בהתקיים נסיבות חריגות ובכפוף להסכמה מפורשת של העובד לכל פעולת מעקב.

4. תיבה אישית חיצונית (כגון ג’ימייל) – ניתן לחדור ולחפש בתיבה זו רק בנסיבות חריגות ועם צו משפטי מיוחד של בית הדין האזורי לעבודה.

האם זה חוקי לעקוב באמצעות הפלאפון שלי אחר מיקומי ?

חוקי לעקוב ולאתר את מיקומך באמצעות מכשיר הסלולארי שלך, רק במידה ונתת את הסכמתך לכך.

לדוגמא – שהנך משתמש בתוכנת ניווט (שדורשת את איתור מיקומך) שהורדת מיוזמתך, אתה למעשה מסכים לתנאי השימוש שמגיעים עימה. ההסכמה יכולה להיות מפורשת, בלחיצת כפתור באופן אקטיבי, או "הסכמה משתמעת", מאחר שאיתור המיקום שלך הינו חלק בלתי נפרד מהתוכנה ומטרת ההפעלה שלה.

לעומת זאת, אם למשל הבוס שלך נוהג לעקוב אחרייך באמצעות המכשיר הסלולארי שסיפקו לך מהעבודה, ולא קיבלו את הסכמתך לכך מראש – המעקב אינו חוקי והייתי ממליץ לך לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.

מדוע אני צריך תנאי שימוש באתר שלי?

תנאי השימוש (להלן "ת"ש") באתר מהווים הסכם בינך לבין הגולשים באתר ומסדירים את היחסים החוזיים ביניכם. בעזרת הת"ש הינך יכול לקבוע מה מותר ומה אסור לגולש לעשות באתר שלך (כך למשל תוכל לחסום חשבון, להגביל שימוש ו/או למנוע פעילות בלתי רצויה). באופן תיאורטי, כל עוד אין ת"ש באתר, הגולשים יכולים לעשות כל שעולה על רוחם (בכפוף להוראות החוק כמובן) ואם תפעל כנגדם עשוי להיות להם עילת תביעה כנגדך שכן "פגעת" בהם בניגוד להסכם ביניכם. כך למשל, גולשים יוכלו להירשם מספר פעמים תחת כתובת מייל או שמות שונים, למסור מידע לא מעודכן אודותם ולהשתמש בשירותים ו/או בתוכן שמוצע באתר באופן שאינו תואם את רצונך ואף פוגע בך כלכלית. לא מעט תביעות ענק בארה"ב, שבהן היו מעורבים אתרי אינטרנט מפורסמים, לרבות E-Bay , סובבו סביב תנאים שנקבעו או לא נקבעו בת"ש.

אם פרסמת באתר ת"ש, וכל עוד אלו מופיעים ומיושמים כנדרש, אזי שימוש הגולשים הינו בכפוף לתנאים אלו. עם קבעת זאת, כל שימוש של גולש באתר שאינו עומד באתר, הינו שימוש מפר ולכן תוכל לפעול למניעת שימוש זה (בכפוף למה שקבעת בת"ש).

בעלי הקים חברה פרטית (בע"מ) ורשם אותי (בהסכמתי) כבעלת מניות בחברה. החברה התקשרה עם ספק ושילמה לו בשקים אשר לא נפרעו. כיום החברה עומדת בפני תביעה כספית ואני נתבעת באופן אישי כבעלת מניות על חובות החברה. מה המשמעות של היותי רשומה כבעלת מניות בחברה? והאם אני צריכה לשאת בחובות של החברה מכספי הפרטי?

הכלל הוא כי לחברה אישיות משפטית נפרדת, כלומר חובות החברה אינם הופכים, באופן ישיר, להיות חובות אישיים של בעל המניות.

מקום שפלוני מתקשר עם חברה בע"מ, אין לו עילת תביעה ישירה נגד המנהל או בעל מניות בה, אלא אם הוא ערב במפורש להתחייבויות החברה או שקיימות נסיבות מיוחדות וחריגות שהוכרו בפסיקה כעילות להרמת מסך ההתאגדות. בתי המשפט רואים במסך שבין החברה לאורגנים מטעמו מחסום חשוב וחיוני, אשר חובה על בית המשפט לרסן עצמו מכל פגיעה בו.

יש מקום לבחון את עובדות המקרה שלך באופן פרטני יותר, אך נדמה כי ישנם טיעונים רבים שביכולתך לעלות כנגד תביעה מסוג זה.

אני סופר צעיר ולא מזמן סיימתי לכתוב את ספרי הראשון. אני מעוניין להתחיל להעביר אותו לחברות הוצאה לאור על מנת שיפרסמו אותו אך אני מפחד שהחברות יעתיקו אותו ויכחישו כל קשר אליי. האם ישנו איזשהו מרשם בו אני יכול לרשום את זכותי על הספר? כמו רישום של פטנט?

המקרה שהנך מתאר אינו מצריך רישום מאחר ומדובר בזכות יוצרים. בניגוד לדיני הפטנטים שם הרישום מעניק לך הגנה על זכויותיך, בדיני זכויות יוצרים לא קיים בדין הישראלי אקט רשמי של רישום, והיצירה מוגנת בכפוף לחריגים, מהרגע שהיא נוצרת. כלומר, הספר שכתבת מוגן מעצם היותו יצירה מקורית שלך ואינך צריך לדאוג לרשומו. במידה ומישהו יעתיק ממך את הספר או חלקים ממנו, תהיה לך עילת תביעה כנגדו.

בבעלותי חברה קטנה, ובמסגרת הפעילות השוטפת אני שומר שמות ופרטי התקשרות של הלקוחות שלי. האם אני צריך לרשום את המאגר?

  •  סעיף 8(ג) לחוק הגנת הפרטיות קבע כי יש לרשום מאגר מידע שבו נתקיימו אחד מהתנאים הבאים:(1) מספר האנשים שמידע עליהם נמצא במאגר עולה על 10,000 ;(2) יש במאגר מידע רגיש ;(3) המאגר כולל מידע על אנשים והמידע לא נמסר על ידיהם, מטעמם או בהסכמתם למאגר זה ;(4) המאגר הוא של גוף ציבורי ;(5) המאגר משמש לשירותי דיוור ישיר.אם במאגר המידע שברשותך מתקיימים אחד מהתנאים לעיל, עלייך לדאוג לרשמו. בחינת התנאים הללו תלויה במידה רבה בשימוש שהנך עושה בפרטיהם של לקוחותיך. למשל, אם  הנתונים כוללים רק שמות ופרטי התקשרות, לא מדובר ב"מידע רגיש" כהגדרתו בחוק. אך אם הנך מעביר את הפרטים הללו לגורם חיצוני למטרות שיווקיות, המאגר הופך לכזה  המשמש לשירותי דיוור ישיר ועלייך לרשמו. מכאן, שהצורך ברישום המאגר (בהנחה שבהיותך חברה קטנה רשומים פחות מ- 10,000 פרטים) תלוי בעיקר בסוג המידע השמור ובשימושים שהנך עושה במידע שנשמר.

בעלי ואני מתגוררים בדירה אותה קיבל מהוריו בירושה, הדירה רשומה על שמו בלבד. אנו מעוניינים להוסיף את שמי לדירה כך שתהיה רשומה על שם שנינו באופן שווה. האם ביצוע הרישום יחייב אותנו בתשלומי מיסים כלשהם?

ככלל, כל עסקה במקרקעין מחייבת דיווח לרשויות מיסוי מקרקעין באמצעות טופס המכונה מש"ח. קביעת שיעור המס (אם בכלל) תלוי במגוון פרמטרים שונים כדוגמת: שווי המקרקעין, מספר הנכסים שיש בידי הצדדים, נסיבות העסקה וכדומה.

העסקה אותה את מתארת הנה עסקת מתנה בין בני זוג, ובגלל שהנכם מתגוררים באותה דירה, העסקה אמורה להיות פטורה ממיסים. כך קובע סעיף 21 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(מס רכישה), התשל"ה-1974:

"על אף האמור בתקנה 20, מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים ללא תמורה, לבן–זוג המתגורר יחד אתו בדירה, פטורה ממס רכישה"

עם זאת, אנו ממליצים לפנות לייעוץ משפטי לצורך בדיקה מעמיקה יותר, שכן כאמור, בקביעת פטור ממס רכישה ומס שבח, יש צורך בבחינה דווקנית של מכלול הפרמטרים.

בני בן 13 וחצי ומשחק כדורגל במועדון גדול ונחשב בארץ. הוא מאוד כשרוני ואנשי המועדון כבר התחילו לדבר איתי על האפשרות שיהפוך לשחקן מקצועני בקבוצה הבוגרת. עם זאת אני חושש כי שמעתי שאם לא אערוך עימם כבר עכשיו הסכם, בני לא יוכל לעבור מהקבוצה בעתיד. האם זה נכון? הקבוצה באמת יכולה לכבול אותו אליה אם לא נחתום על הסכם?

חוק ספורט בארץ מקשה מאוד על חופשיותו של שחקן לעבור ממועדון אחד למשנהו, במיוחד כאשר מדובר בילדים. שחקן אשר עבר את גיל 15 ואינו חתום על הסכם עם המועדון, אינו רשאי לעבור למועדון אחר והדרך הכמעט יחידה לעבור תצריך כניסה ל"הסגר" של שנה טרם מעברו (כלומר, לא לשחק כדורגל בשום מועדון במשך עונה שלמה). שחקן מעל גיל 17 באותו המצב ייאלץ להיכנס להסגר של שנתיים.

קבוצות רבות מנצלות את חוסר הידע של ההורים וכובלות בצורה זו את השחקנים לקבוצה לתקופות ארוכות מאחר ואף שחקן לא מעוניין לשבת בבית תקופה כה ארוכה ובמיוחד  בגילאים הצעירים שההכשרה המקצועית כה חשובה להתפתחותו של השחקן.

על כן, היינו ממליצים לך לחתום עם המועדון של בנך על הסכם לפני הגיעו לגיל 15. מאחר ומדובר בהסכם לא סטנדרטי, היינו ממליצים לך לפנות לעו"ד המתמחה בעניינים אלו על מנת לקבל את התנאים הטובים ביותר עבור בנך.

לאחרונה יש לי הטרדות בטלפון אבל אני לא יודע מי התקשר אלי כי המספר הינו חסוי. ראיתי שישנן מספר חברות שנותנות לי את האפשרות, שגם כאשר יתקשרו אלי ממספר חסוי אני אראה על צג הטלפון שלי את המספר של אותו גורם מטריד. האם השרות האמור הינו חוקי או שמא קיימת בעיה עם שירות זה?

אדם המבקש כי מספר הטלפון שלו יהיה חסוי קובע, למעשה, הסכם לסודיות בקשר לכך עם חברת הטלפונים הרלבנטית. הפרה של הסכם כזה, גם על-ידי צד שלישי, הינה, בין היתר, פגיעה בזכותו של אותו אדם לפרטיות. השרות שהינך מתאר אינו שכיח, אולם אין ספק שאם אכן קיים, הגורם המפעיל מפר את חוק הגנת הפרטיות ופוגע בזכות לפרטיות של מי שביקש את החיסיון.

האם ניתן להתקין מצלמות נסתרות במלתחות למטרת תפיסת גנבות?

למרות שמלתחות הינן מקום ציבורי באופיו, נטו בתי-המשפט לפרש התנהגות אינטימית במקום ציבורי ככזו ההופכת אותו למקום שחלים עליו הכללים הנכונים לרשות היחיד. המשמעות היא שלא ניתן להתקין במקום כזה מצלמות נסתרות.

מנגד, ניתן להתקין במלתחות מצלמות שאינן נסתרות תוך שילוט במקום בולט וברור שהמקום מצולם לצרכי אבטחה. על המצלמות לקלוט בעדשה רק את אותם אזורים המועדים לגנבות (כגון אזור תאי אחסנה) ולא באופן גורף את כל שטח המלתחה. יש להקפיד שהשימוש בחומר שצולם יעשה אך ורק לצרכי ביטחון ולקבוע מנגנון השמדה מיידי של החומר שצולם, תוך לכל היותר 72 שעות, ככל ולא נקלטו אירועים חריגים.

אני שחקן כדורגל בליגה הלאומית וסגרתי הסכם עם הקבוצה, אך זו התחרטה לפני שההסכם שלי אושר ברשות לבקרת תקציבים. האם אני יכול לתבוע את הקבוצה למרות שההסכם לא אושר?

בליגות המקצועניות בכדורגל, ליגת העל והליגה הלאומית, פועלת הרשות לבקרת תקציבים. על פי תקנון הרשות יש להגיש כל הסכם בין שחקן לקבוצה לאישור הרשות ואישורה מהווה תנאי לתוקפו. יחד עם זאת, קבוצה אשר בחוסר תום-לב לא הגישה הסכם לאישור הרשות, בדרך-כלל בשל העובדה שרצתה לחזור בה מההתחייבות, עדיין חייבת לפצות את השחקן, במקרה הזה, בגין כל נזק שנגרם לו בשל דרך פעולתה. לכן בהחלט ניתן לתבוע את הקבוצה במקרה כזה, אך יש לשים לב שניתן לקבל מהקבוצה פיצוי רק על נזק מוכח, כגון אובדן שכר, ולא סתם בשל עוגמת נפש.

מנכ"ל של חברה, שהיה לי קשר עיסקי עימה, פגע בשמי הטוב. האם ניתן יהיה לחייב אישית מנהל חברה או בעל תפקיד אחר בה, בגין פגיעה בשם הטוב או פגיעה בפרטיות, או שהגורם היחיד אותו יהא ניתן לתבוע, במקרים כאלו, תהא רק החברה עצמה?

ניתן לחייב אורגן בחברה, בגין הפגיעה בשם הטוב או בפרטיות שנעשתה על-ידי החברה. זאת אם הם עצמם – אישית – קיימו את יסודות האחריות בנזיקין. עצם העובדה שאדם מבצע עוולה לא למען עצמו, אלא כעובד או כשלוח של אחר, החברה במקרה הזה, אין בה כדי לשחרר את המבצע מאחריותו בנזיקין. עם זאת חשוב להדגיש כי אין להטיל אחריות על אדם, מעצם העובדה שהוא נושא משרה בתאגיד שנמצא אשם בנזיקין. האחריות תוטל רק על פי מעשיו ומחדליו שלו.

אני עובד בחברה גדולה ונודע לי שעובדת בחברה נוהגת, לעיתים, לעמוד ליד דלת חדרי הסגורה ולהאזין לשיחות שנעשות בתוך החדר. האם אני יכול לתבוע את אותה עובדת בגין האזנת סתר?

ההאזנה אשר מבצעת אותה עובדת אינה בגדר "האזנת סתר" על-פי החוק. האזנת סתר היא, אומנם, כזו שמבוצעת ללא הסכמת אף אחד מהצדדים לשיחה, כמו במקרה שתואר, אך בכדי שתהא זו "האזנת סתר" על-פי החוק, עליה להתבצע באמצעות מכשיר. היינו, באמירה "באמצעות מכשיר" הכוונה לאמצעי עזר לביצוע האזנה, ובעיקר לאמצעי הקלטה של השיחה.
יכול וניתן לראות בפעולת העובדת "הטרדה", כפי שהעוולה הזו מוגדרת בחוק הגנת הפרטיות. במקרה זה קיים הצורך לבחון האם הטרדה זו אינה משום "מעשה של מה בכך", שאז לא תקום עילת תביעה בגינה.

פורסם בעיתון מסוים די בגדול כי נפתחה נגדי חקירה פלילית. בסוף נסגר התיק והוחלט כי אין די ראיות נגדי. מה זכותי עתה מול העיתון שפרסם את דבר החקירה?

עליך לפנות לאותו עיתון ולדרוש כי דבר סגירת תיק החקירה נגדך יפורסם על-ידו. חלה עליו החובה, במקרה של פניה ממך, לפרסם תוך זמן סביר את דבר סגירת התיק נגדך וזאת בהבלטה הראויה ובהתחשב, בין השאר, בדרך שבה פורסמה הידיעה הראשונה בקשר אליך.

אני מעוניין להגיש תביעה בגין לשון הרע ולא בטוח שאוכל להוכיח את הנזק אשר נגרם לי. האם כדאי להגיש את התביעה בכל זאת?

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, קובע אפשרות לקבלת פיצוי אף ללא הוכחת נזק. הפיצוי הינו עד 50,000 ₪ ומבקרה שבו מוכח כי לשון הרע נאמרה בזדון – עד 100,000 ₪. הסכומים צמודים למדד מחודש ספטמבר 1998.

ילדי הבכור בן 14 ומזה מספר חודשים משחק כדורגל. שמעתי שכדאי לי למהר ולהכין לו הסכם עם הקבוצה. האם כך ומדוע?

על-פי הוראות חוק הספורט, תשמ"ח-1988, ילד עד גיל 15 רשאי לעבור קבוצה די בחופשיות. התנאי הוא, שכאשר אין הסכמה עם קבוצתו בדבר העברתו, הוא יכול לעבור לכל קבוצה לאחר שנתן הודעה על כך. במידה והודיע זאת לקבוצתו במחצית הראשונה של העונה, העברה תתבצע בתוך 30 יום מתחילת המחצית השנייה של העונה, ובמידה והודיע במחצית השנייה של העונה, תבוצע ההעברה בתוך 30 יום ממועד סיום העונה.האפשרות לעבור עד גיל 15 יצרה תופעה, לפיה הורים לילדים עד גיל 15 מנסים להטיב את תנאי ילדיהם עם קבוצת האם, במסגרת הסכם מתאים, תוך איום, לעיתים רק מרומז, שאם התנאים לא יתקבלו, יממש ילדם את האופציה הקבועה לו בחוק ויעבור לקבוצה אחרת. מכאן שאכן עליך לבדוק עתה את זכויות ילדך, מוטב מוקדם ככל האפשר.

כתבתי מספר שירים. האם באפשרותי לרשום לזכותי את זכויות היוצרים עליהם?

אין גורם בארץ המרכז רישום זכויות יוצרים. הרעיון הטמון בזכות יוצרים הינו להוכיח, כי היצירה הינה יצירה מקורית שלך. היינו, שאתה הוצאת אותה ראשון לאוויר העולם. מכאן שהשאלה הינה שאלה של הוכחה. עליך לחשוב איך להוכיח, שאכן אתה הראשון שהוציא את השירים שכתבת, ובאותו אופן ספר, תוכנת מחשב וכל יצירה מוגנת בזכויות יוצרים. הדרך הפופולארית לעשות כן הינה לשלוח מכתב רשום לעצמך עם היצירה בתוכו. אתה שומר את המעטפה סגורה ובאם יש צורך, פותח אותה בפני שופט בהליך משפטי או בפורום רחב ומתאים. דרך אחרת היא להפקיד את היצירה בידיים ניטרליות, כגון עורך-דין, שיוכל ליתן תצהיר שהיצירה הופקדה בידו בתאריך בו הופקדה. כמובן שפרסום היצירה ברבים, כאשר הדבר קורה, הוא ההוכחה הטובה ביותר.

בבעלותי חברה אשר, בין היתר, מייעצת בענייני תזונה וספורט ללקוחות שונים. מאגר הנתונים לגבי אנשים מסוימים נשמר במחשבי החברה. האם מאגר הנתונים אשר ברשותי מהווה "מאגר מידע" על-פי החוק?

החוק העוסק בכך הוא חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981. בכדי להכלל במסגרת הגדרת "מאגר מידע", אליו התכוון חוק זה, על המאגר לעמוד בשלושה תנאים:
א.אוסף הנתונים המצוי במאגר צריך להיות של מידע, כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ("נתונים על אישיותו של אדם, מעמדו האישי, צנעת אישותו, מצב בריאותו, מצבו הכלכלי, הכשרתו המקצועית, דעותיו ואמונתו").
ב. דרך אחזקת המידע צריכה להיות באמצעי מגנטי או אופטי והמיועד לעיבוד ממוחשב;
ג.מבחן כמותי/תוכני – שתי אפשרויות: (1) המאגר אינו המאגר היחיד שבידי מחזיקו או תאגיד בשליטתו; (2) המאגר הינו המאגר היחיד שבידי מחזיקו או תאגיד בשליטתו אך המידע הכלול בו אינו כזה העונה על שני התנאים דלקמן: (א) לשימוש אישי שאינו למטרות עסק; (ב) כולל פרטים כלליים בלבד: שם, מען ודרכי התקשרות, שאינם יוצרים איפיון הפוגע בפרטיות.
לאור האמור לעיל, נראה כי מאגר הנתונים המצוי ברשותך, עונה על הגדרת "מאגר מידע" על פי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ועליו לעמוד בדרישות הוראות החוק המתאימות.