בית המשפט השלום בכפר סבא החליט לאחרונה (26.05.14) לדחות בקשתו של תובע לאיסור פרסום שמו בפסק דין.

התובע הגיש תביעת נזיקין נגד המדינה, תביעה שהתקבלה בחלקה על ידי השופט מיכאל קרשן. מכתב התביעה עולה, כי מתלוננת הגישה נגדו מספר תלונות. אחת התלונות הייתה בגין פרסום תמונת עירום של המתלוננת.

החקירה הפלילית שנפתחה בעקבות התלונות נסגרה מחוסר ראיות, ולאחר פניית התובע, אף מחוסר אשמה. נתונים אלו הוזכרו במהלך פסק הדין, כחלק מהתשתית העובדתית עליה נסמך בית המשפט בפסק דינו.

טענותיו העיקריות של התובע, הינן כי חלק מהפרטים בפסק הדין, בו פסק השופט לזכותו, פוגעים פגיעה חמורה בפרטיותו של התובע, באופן המצדיק איסור פרסום שמו, בהתאם לסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט.

הפגיעה הלכאורית בפרטיותו של התובע ולשיטתו, באה לידי ביטוי בפסק הדין באזכור כי המתלוננת הגישה נגדו מספר תלונות בגין הטרדות כאלה ואחרות ואף בגין פרסום תמונת עירום שלה. לשיטתו של התובע, ישנה פגיעה חמורה בפרטיותו וזאת נוכח מקצועו – עורך דין. התובע טען, כי עקרון פומביות הדיון אינו חל במקרה הנדון, ולפיכך יש לאסור על פרסום שמו.

השופט מיכאל קרשן ביסס פסיקתו לא לאסור את פרסום שם התובע על ידי הנמקת חשיבות עקרון פומביות הדיון. לשיטת השופט קרשן, עקרון פומביות הדיון הוא אחד מעקרונות היסוד החוקתיים של השיטה המשפטית שלנו. בבסיס עקרון זה שלושה רציונאליים: ההכרה בחשיבות של זכות הציבור לדעת, הערובה לאיכות ההחלטה הניתנת בסוף ההליך בשל היות ההליך חשוף לדעת הציבור, הידוק אמון הציבור במערכת המשפט על ידי שקיפותו של ההליך המשפטי.

השופט קרשן ציין כי, אמנם, לעקרון הפומביות קיימים חריגים, ואחד מהם הוא הזכות לפרטיות כפי שהיא מעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט קובע את האיזון בין שני עקרונות אלה (פומביות ופרטיות), ולפיו, הפומביות נסוגה בפני פגיעה חמורה בפרטיות.

בהתחשב בפסק הדין שניתן, בו הוזכר כי החקירה הפלילית נגד התובע נסגרה מחוסר אשמה וכן שתי בקשות של המתלוננת לצווי הטרדה מאיימת – נדחו, החליט השופט כי גם אם ישנה פגיעה בפרטיותו של התובע, הרי שהיא פגיעה מינורית, וודאי לא חמורה, ולפיכך עקרון הפומביות גובר.

השופט פסק, כי העובדה כי התובע משמש כעורך דין אינה משנה מהמסקנה כי הפגיעה בו מינורית. לשיטת השופט, פרטיותם של עורכי דין אינה שונה מפרטיותם של אזרחים מהשורה ואין הם חסינים יותר מפרסום שמם כבעלי דין, כל עוד לא הצליחו להוכיח הבחנה קונקרטית המצדיקה הגנה יתרה על פרטיותם.

סיכומו של עניין, השופט פסק נגד בקשת התובע, החליט כי שמו יפורסם בפסק הדין כבעל דין, וחייב אותו בהוצאות משפט של 1,000 ₪.

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.