הצעה להאריך את תקופה ההתיישנות על עוולות של פגיעה בזכות לפרטיות, הונחה לאחרונה על שולחן הכנסת (22.01.2018). על פי ההצעה – הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – תקופת ההתיישנות), התשע"ח–2018 – ימחק מחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981 סעיף 26, הקובע כי תקופה ההתיישנות על תביעות נזיקיות בגין פגיעה בפרטיות תהא שנתיים.

אם יתקבל התיקון המוצע תעמוד תקופת ההתיישנות בגין פגיעה בפרטיות, ביחס לתביעות אזרחיות, על שבע שנים, תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 ורלבנטית לגבי רוב התביעות האזרחיות בעילות השונות.

הצעת החוק הוגשה על-ידי ח"כ עמר בר-לב ותומכים בה חברי כנסת רבים. בדברי ההסבר להצעה נומק: "הצעת חוק זו נועדה לתקן עוול היסטורי לפיו התיישנות על תביעה אזרחית בהתאם לחוק הגנת הפרטיות היא בת שנתיים בלבד, ואילו חוק ההתיישנות, התשי"ח–1958, קובע שתקופת ההתיישנות בנושאים אזרחיים כמו הפרת חוזה, הסגת גבול, תקיפה, התרשלות ומטרד עומדת על שבע שנים. מוצע להשוות את תקופת ההתיישנות הנהוגה בקשר לעוולות אזרחיות הקשורות בפגיעה בפרטיותו של אדם לתקופת ההתיישנות בקשר לעוולות אחרות".

כאשר התקבל חוק הגנת הפרטיות, הדעות בנושא היו שונות. הועדה המכינה, שעל בסיס הדו"ח שהגישה נכתב החוק (דו"ח הועדה להגנה בפני פגיעה בצנעת הפרט, ירושלים תשל"ז-1976) הסבירה את ההיגיון שקביעת תקופת התיישנות קצרה במטרה "שתביעות אזרחיות על פגיעה בפרטיות תוגשנה תוך זמן קצר יחסית אחרי הפגיעה". בדיונים שנערכו בכנסת לפני קבלת החוק סברו כי תקופת ההתיישנות הקצרה נועדה גם להוות מדד למידת הפגיעה. כך נטען כי אם אדם נפגע, סביר כי יגיש תביעה מיד ולא יותר מאשר תוך שנתיים. עוד נטען כי יש בתקופת ההתיישנות הקצרה גם כדי לאזן בין הזכות לפרטיות לבין זכויות נוגדות אחרות.

בדברי ההסבר להצעה הנוכחית ישנה גם התייחסות לסיבה שתקופת ההתיישנות נקבעה בחוק הגנת הפרטיות לשנתיים: "בדברי ההסבר לחוק הגנת הפרטיות שהתקבל בשנת 1981 נכתב כי הרציונל להבדלים בתקופות ההתיישנות הוא הרצון להאיץ בתובעים להגיש את התביעה מיד לאחר הפגיעה בפרטיותם. עם זאת, קיום זהויות דיגיטליות מקשות על איתור הפוגע, ויש לאפשר לנפגע פרק זמן להתמודד עם הפגיעה שנעשתה כלפיו ולאתר את הפוגע. במובן זה, אדם שנפגע מבריונות רשת אינו שונה מאדם שנפגע מפגיעת לשון הרע. כמו כן אדם שנפגע ממוצר פגום אינו שונה מאדם שפרטיותו נפגעה עקב דליפת המידע האישי והרגיש שלו ממאגר מידע. ייתכן ויעברו מספר שנים עד שיגלה אדם פגיעה שכזו ומן הצדק שתעמוד לו הזכות להתמודד מול הפוגע בפרק זמן זהה לעוולות אזרחיות שונות".

 

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.