הכללים הסודיים וההנחיות של פייסבוק בנוגע לצנזורה של פרסומים ברשת החברתית, נחשפו לאחרונה. על פי הפרסומים טורחת פייסבוק לעצור פרסומים המכילים איומים על אנשי ציבור וצילומי עירום. מנגד, פרסומים הפוגעים בפרטיות או בשם הטוב זוכים, על פי פייסבוק, לזכות קיום. "לא כל הפרסומים מפרים את הסטנדרטים הקהילתיים שלנו", מסבירים בפייסבוק.

אין ספק שיש לברך על פעולת הרשת החברתית הגדולה ביותר לנקות ממסגרתה פרסומים פוגעניים. השאלה היא אם אמות המידה נכונות. אם לא ראוי היה לפעול בצורה רחבה יותר למגר שורה ארוכה הרבה יותר של פרסומים בעייתיים, כאלו הפוגעים בפרטיותו של אדם, בשמו הטוב, בזכויות יוצרים וזכויות אחרות.

התומכים בפעילות של פייסבוק יטענו כי זו הזירה הגדולה ביותר שבה חופש הביטוי זוכה למעמד בכורה. זה המקום שבו כל אדם יכול להתבטא, לקבל תגובות על הביטויים שלו ולנהל את הדו שיח הזה ללא הפרעה של גורם עורך או מצנזר.

מנגד, אין ספק שיש פרסומים שגורמים לשיימינג ברשת, שפייסבוק משמשת במה מרכזית להם, פרסומים פוגעי פרטיות כמו פרסום בדבר מצבו הרפואי של אדם ועד פגיעה בשם הטוב. מבין אלה הייחוד הבעייתי בפרסומים פוגעי פרטיות, הוא שאין חזרה מהם. פרסום שעלה מתגלגל הלאה וכבר אחרי כמה שעות קשה לעצור את התפוצה של הידיעה הפוגענית. לכן דווקא בנושא הזה, חשובה הצנזורה המוקדמת לפרסום.

חוסר האונים מול פייסבוק נוגע גם לפרסומים שנעשים ברשת באופן אנונימי, תחת זהויות מזויפות. בידי הרשת החברתית היכולת לסייע בחשיפה הזו של גולש אנונימי שפרסם תחת זהות מזוייפת, על-ידי חשיפת כתובת ה-IP שלו, אשר תוביל לספק האינטרנט שלו וממנו אל הגולש עצמו. אבל בישראל אין חקיקה המסדירה גילוי כזה במישור האזרחי וכאשר בית המשפט העליון נדרש לסוגיה, הוא העדיף להשאיר את יצירת הבסיס למחוקק. זה האחרון עדיין לא עשה דבר בעניין.

חשיפת כתובת ה-IP של גולש אנונימי שהעלה תוכן פוגעני היא רק חלק מהפתרון לבעיה. גולש שרוצה בכך, יכול למצוא דרך להעלות פרסום ממחשב שאינו שלו המצוי במקום ציבורי ובכך להקשות את האפשרות ללכת בעקבותיו. לכן חשובה העריכה המוקדמת שעל הרשת לבצע והסינון של הפרסומים עוד לפני שהם עולים לרשת.

את הקדמה הטכנולוגית, שלרבים מאיתנו נראית היום כמובנת מאליה, לא הדביק המחוקק עד היום. למרות שעברו מעל 20 שנה מאז הומצא האינטרנט, עדיין אין בארץ חקיקה אשר מסדירה את העולם הפתוח ברשת, ובוודאי שלא ברשת החברתית. לשון הרע, פגיעה בפרטיות או פגיעה בזכויות יוצרים המתרחשות ברשת, זוכות לפרשנות בהתאם לחוקים הקיימים. התוצאה לא תמיד רצויה. פעולה ישירה מול הרשת החברתית, לא זוכה לגיבוי של בתי המשפט, בהעדר קביעה בחוק המסדירה את החובות המוטלות על הרשת.

בכנסת נדונה בימים אלו הצעת חוק שמבקשת להגביל פרסומים באינטרנט מקום בו מדובר בפרסומי תועבה המבוצעים במקום פרטי, פרסומים הקשורים להגרלות והימורים או מסחר בסמים. זכויות אדם, כמו הזכות לפרטיות או לשם טוב, אינן נכללות כלל בהצעה. ניסיון להוסיף פרסומים כאלה לרשימה נתקל בקיר אטום.

מעבר לביקורת על דרך ההתנהלות של פייסבוק, מטרידה השליטה שיש לרשת הזו על החיים שלנו. פייסבוק מתנהלת, כמי שמנהלת בעצמה את העולם. ראוי היה שהמדינות הנאורות היו מתאחדות תחת אמנה שתטפל בחובות המוטלות של רשת מסוג זה. לפני שזה קורה, לא היה מזיק אם גם המחוקק הישראלי היה טורח לטפל בנושא במסגרת הצעת חוק שתקבע את המותר והאסור בצורה ברורה יותר.

 

 

שיתוף

נמנה על המובילים בתחום ההגנה על הפרטיות, המידע האישי, אבטחת המידע וההתגוננות מפני מתקפת סייבר במשפט הישראלי. בנוסף לכך התמחה במקרקעין ומשפט מסחרי ועוסק אף בלשון הרע, זכויות יוצרים, חוזי IT, חתימה אלקטרונית, ליטיגציה מסחרית, התגוננות מפני תובענות ייצוגיות ודיני ספורט. משמש כבורר במסגרת סכסוכים עסקיים בתחום שונים, לרבות בתחום חוזים מסחריים, מקרקעין וספורט. חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים (2007-2012), יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי-הדין בישראל (2006-2011), מרכז תחום הפרטיות בלשכה ונציג הלשכה בדיוני הכנסת בתחום הפרטיות, מאגרי מידע והאזנות סתר (2011-2015), חבר ועדת אנגלרד לבחינת השאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין והחלטות של בתי משפט (2011-היום). דיין בבית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין (2005-2010). מייסד הועדה למשפט וספורט בלשכת עורכי הדין והראשון שעמד בראשה (2003-2005), ועדה שפרסמה בחודש ספטמבר 2005 את דו"ח דן חי לשינויי חקיקה בתחום הספורט. מחלוצי העוסקים בתחום המשפט והספורט בארץ, תוך ייצוג עשרות רבות של ספורטאים, בעיקר כדורגלנים. מרצה מהחוץ במוסדות אקדמאים בנושא ההגנה על הפרטיות בישראל ודיני ספורט. תחומי עיסוק עיקריים: ייעוץ לבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות פיננסיות, חברות סלולר וארגוני בריאות בנושאי פרטיות, המידע האישי, אבטחת מידע ומוכנות למתקפת סייבר, כולל ייצוג בפני הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט).

ייצוג בהליכים משפטיים בתביעות בנושאי פרטיות, האזנת סתר, נתוני תקשורת, אינטרנט, לשון הרע, מסרים שיווקיים על-פי חוק התקשורת ('ספאם'), זכויות יוצרים וספורט, לרבות בתובענות ייצוגיות.

ייצוג בעתירות לבג"ץ, עתירות מנהליות צווי מניעה וצווי עשה.

ייעוץ בנושא החתימה האלקטרונית וייצוג בעלי זכויות יוצרים וסימני מסחר בעסקות רישוי והליכים משפטיים.

ייצוג ספורטאים בפני אגודות ספורט, התאחדויות ואיגודי ספורט בארץ ובפני הארגונים המרכזים את ענפי הספורט בעולם.