מאת דניאל לוין

מה הסיכוי שחוק הגנת פרטיות חדש יעבור בכנסת הבאה, לאחר הבחירות? נראה שקטן מאוד עד אפסי, בהסתמך על הערכות שהועלו במסגרת יום עיון מיוחד, שערכה לאחרונה (24.01.2019) הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין יחד עם המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה.

יום העיון, שנערך בהנחייתם של עו"ד דן חי – יו"ר הגנת הפרטיות בשלכת עורכי הדין, ועו"ד לימור שמרלינג מגנזיק – מנהלת המכון הישראלי למדיניות וטכנולוגיה, הוקדש ברובו לחוק הגנת הפרטיות הקיים והחלופות שניתן להציג לו. בשיאו הוצגה הצעה לחוק הגנת פרטיות חדש שהכין המכון הישראלי לדמוקרטיה.

את ההצעה הציגו ד"ר הילה שוורץ אלטשולר (עמיתה בכירה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה) ורחל ארידור-ברקוביץ (מהמכון הישראלי לדמוקרטיה), אשר גובשה על-ידי צוות גדול של מומחים לתחום הפרטיות ממגזרים שונים, וביסודה שואבת ההצעה השראה מהתקנות האירופאיות (GDPR). להצעה הגיבו עו"ד גילי בסמן ריינגולד (יועצת משפטית, הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים), עו"ד אבי ליכט (לשעבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה) ועו"ד לימור שמרלינג מגנזיק (מנהלת המכון הישראלי למדיניות וטכנולוגיה). השיח התרכז בשאלה: כיצד יהיה נכון לתקן את חוק הגנת הפרטיות, האם בשיטת "טלאי על טלאי" ותיקונים או שמא נדרש חוק חדש. כמו כן, התקיים דיון בהיבטים נוספים של עולם הפרטיות כדוגמת: תחולה חוץ טריטוריאלית, זכות ניוד המידע, חיזוק הרשות להגנת הפרטיות, אכיפה מנהלית, סנקציות נדרשות ועוד. כל הדוברים החמיאו להצעה, כאשר לכל אחד היו הערות שונות לגביה. מכולם בלט עו"ד אבי ליכט שהביע פסימיות רבה באשר לסיכויים של הצעה כזו לעבור בכנסת הבאה. "לכו על ההצעה בשלבים", הציע ליכט.

השאלה מהי הדרך הנכונה לתקוף את החוק, בחקיקה של חוק חדש או בתיקונו של החוק הקיים, דן גם המושב הראשון של יום העיון, שהתמקד ביתרונות והחסרונות של חוק הגנת הפרטיות הישראלי הוותיק, ואת מידת התאמתו למציאות המודרנית ולתקנות והחקיקה הבינלאומיות. הדיון נערך בהנחייתו של עו"ד דן חי, וחברי הפאנל היו עו"ד אורלי פרידמן מרטון (סמנכ"לית ייעוץ משפטי ואחריות תאגידית במייקרוסופט), ד"ר דב גרינבאום (מנהל מכון צבי מיתר מהמרכז הבינתחומי הרצליה), עו"ד ניר גרסון (סגן היועצת המשפטית של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים) וע"ד רועי סננס (מרכז תחום דיגיטל וטכנולוגיות מידע מתקדמות במשרד עורכי הדין דן חי ושות'). השיח התרכז בעיקר ביתרונותיו וחסרונותיו של החוק על רקע היותה של ישראל מעצמת הייטק וטכנולוגיה בה פועלות חברות רבות בשוק הבינלאומי, וכן בנושאי רישום מאגרי מידע, סמכויות אכיפה, מנגנון העברת המידע לחו"ל ועוד.

המושב השני, דן בהתפתחויות השונות בתחום הגנת הפרטיות באירופה וארה"ב, תוך התייחסות לשאלת החידושים בעולם לאחר כניסתן לתוקף של תקנות ה-GDPR. הדיון נערך בהנחייתו של ג'ולס פולונצקי (מנכ"ל Future of Privacy Forum), בהשתתפותן של שתי נציגות מטה פייסבוק האירופאי – הגברת אמילי שארפ והגברת לאורה ג'ואנס, אשר שיתפו את הקהל בחידושים האחרונים בדיני הגנת הפרטיות והשאלות המורכבות איתן פייסבוק מתמודדת בעשור האחרון. הגב' שארפ הציגה, בין היתר, את המנגנונים השונים שפיתחה פייסבוק על מנת להקל על משתמשי פייסבוק העולמיים בניהול תחום הפרטיות בפרופיל האישי שלהם וכן עלה שיח בו דנו על ההשראה וההשפעה הרבה שחברת פייסבוק שאבה מההתפתחויות בעולם הרגולציה ובעיקר מתקנות ה-GDPR.

לסיכום, יום העיון התקיים לסירוגין באנגלית ובעברית וכלל מומחים ובכירים בתחום הפרטיות, בעלי תפקידים ונציגים מחברות שונות. אומנם יום עיון זה לא הוליד מסקנה ברורה באשר לאופן ההסדרה הראוי של החקיקה הישראלית בתחום הפרטיות, ודאי לא כזו אשר עליה יכלו להסכים פה אחד המשתתפים המצויים על קשת רחבה של דעות והשקפות עולם. אך עם זאת, השיח החשוב והמרתק אודות תחום כה מרכזי במציאות חיינו, הינו עוד צעד חשוב באשר למציאת נוסחת הפלא שתאפשר איזון בין היכולת לפעול תוך מקסום ידע ומידע, לשם שיפור יכולות במגוון תחומים, לבין זכותו של כל אינדיבידואל לפרטיות.

הכותב הוא מתמחה במשרד דן חי ושות'

 

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.