בית המשפט המחוזי בירושלים דחה (1.7.19) את ערעורו של עורך-דין שהורשע בדין משמעתי בעבירה על כללי האתיקה, לאחר שהקליט פגישת עבודה שבה נכחו, בין היתר, עורך-דין אחר ובהמשך אף השתמש המערער בהקלטה במהלך דיון בבית משפט. השופטת ענת זינגר: "איסור ההקלטה אינו חל על ישיבה רבת משתתפים, ואין בכך כדי לפטור את עורך הדין המקליט מחובת ההודעה."

כנגד המערער הוגשה קובלנה בנובמבר 2013, שבה נטען כי הוא נכח בפגישת עבודה יחד עם יועמ"ש של מחוז ירושלים במשטרת ישראל, עו"ד מיכאל פרנקנבורג ומשתתפים נוספים. נטען כי במהלך הפגישה המערער הקליט את תוכן השיחה, לרבות דברי המתלונן, ללא ידיעתו או הסכמתו ומספר ימים לאחר מכן הגיש את ההקלטה ותמלול שלה בדיון שנער בבית משפט השלום בירושלים, במהלך עדותו של עד שנכח גם הוא באותה פגישה.

עוד נטען בקובלנה כי אף הועבר עותק מהקלטת לידי עיתונאית "מקור ראשון" ועקב כך פורסמה באותו עיתון כתבה שבה צוטטו משפטים שנאמרו על ידי המתלונן באותה פגישה.

המערער לא הכחיש שהקליט את הפגישה ועשה בה שימוש בבית משפט, אך טען כי השתתפותו לא הייתה בכובעו כעורך דין וכן שהמתלונן לא היה אמור להיות בפגישה. בית הדין דחה טענות אלה וציין כי המערער חתם על תכתובת לפני הפגישה כעורך דין, רשם את כתובת משרדו והציג עצמו בתחילת הפגישה כעורך דין. בית המשפט דחה גם את הטענה כי המתלונן ידע שהשיחה מוקלטת וציין כי היא הוקלטה על-ידי אדם אחר שנכח ואינו עו"ד. יחד עם זאת, נקבע כי נוכחות של אדם נוסף המקליט את השיחה אינה מספיקה כדי לאפשר לעוה"ד להקליט שיחה עם עו"ד אחר, ללא שהוא מיידע אותו.

השופטת זינגר ציינה כי "העובדה שהיה עם המערער אדם נוסף, אין בה די כדי לאיין את הוראות הכלל כדי לקבוע שזה אינו חל". אכן, כללי האתיקה מורים מפורשות שיש צורך למסור הודעה אודות הקלטה בדיון בבית משפט, בעוד שבנוגע להקלטת שיחה על-ידי עו"ד אין חובה למסור הודעה ובלבד שווידא כי דבר ההקלטה ידוע. במקרה זה, כך קבעה זינגר, המתלונן לא ידע אודות דבר ההקלטה על-ידי המערער.

במסגרת הרשעת המערער, הוטל על המערער עונש השעיה מחברות בלשכה למשך שלושה חודשים וכן תלשום הוצאות הלשכה בסך 3,000 ₪.

עב"י 39789-04-19