שרות חדש של בנק לאומי ובנק הפועלים מאפשר זיהוי לקוחות המתקשרים למוקדי הבנק באמצעות קולם. הזיהוי יהיה מבוסס על דוגמת קול שייתן הלקוח ואשר תישמר במאגרי הבנק. במילים אחרות – שני הבנקים הנכבדים יקימו לעצמם, כל אחד, מאגר ביומטרי אשר יכלול את דוגמאות קול אליו.

הפעולה הזו של הבנקים מעלה שאלות ותהיות רבות. מצד אחד, הבנקים נקטו בדרך אשר תטיב עם הלקוחות ותאפשר לבנק זיהוי מיטבי של המתקשרים, נתון שלא נקי מספקות. בכך, יאמרו בבנק, ימנעו טעויות בזיהוי ובמקרי הקיצון, ימנעו ניסיונות מרמה כנגד הבנק ולקוחותיו. מנגד, עולה השאלה מה יעשה הבנק עם המידע שהוא צובר, לאיזה מטרות הוא אוסף אותו ואיך יישמרו אותם נתונים ביומטריים.

השאלות שיש להפנות לבנקים, דומות לאלו שעלו עת נחקק בישראל חוק תעודות הזהות והדרכונים הביומטריים, חוק אשר ייצר את מאגר הנתונים הביומטרי בידי משרד הפנים. גם שם נשאלה השאלה האם יצירת המאגר שווה את הסיכון שהמידע ידלוף ואיך ניתן יהיה להבטיח שכך לא יקרה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף, במיוחד לאור דו"ח מבקר המדינה אודות הליקויים הרבים הקשורים במאגר הביומטרי והקמתו.

בישראל אין הסדרה חוקית לאיסוף ושמירת מידע ביומטרי. ההוראות אשר הרשויות השונות מחילות על מצב דברים זה, הן אותן הוראות שמשמשות בסיס לאיסוף ושמירת כל מידע אישי במאגרי מידע. אלו עברו את הרענון האמיתי האחרון שלהם בשנת 1996, עת תוקן פרק מאגרי המידע בחוק הגנת הפרטיות, הרבה לפני שחשבו שיהיה אי פעם מאגר נתונים ביומטרי. אין ספק שטרם הקמת והפעלת מאגר ביומטרי רחב היקף, כפי שבנק לאומי והפועלים רוצים להחזיק, ראוי היה להסדיר תחילה חקיקה מתאימה, כזו שתאפשר לאזרחים להחליט אם לתת מידע ביומטרי, להבטיח שלא יופלו לרעה אם לא יתנו וכזו אשר תיצור מסגרת חוקית מחייבת ביחס לדרכי שמירת המידע ואבטחתו. בהעדרם של אלו, צריך לסמוך על המפקח על הבנקים, במקרה הטוב, שייצר כללים כאלה יש מאין.

בזמן שישראל מצויה בתקופה האחרונה במוקד מתקפת סייבר על מאגרי המידע שלה, החשש מפריצת מאגר ביומטרי בבנקים האמורים, לכשיוקם, אמור להדיר שינה מאזרחי המדינה. המתקפות שהיו עד כה, התמקדו בהפלת אתרי משרדי ממשלה והשבתתם לזמן קצר במקרה הטוב, ובחדירה לאתרים ישראליים שמאחסנים נתוני אשראי של גולשים ישראליים במקרה הרע. את נתוני האשראי ניתן להחליף. יש אפילו ביטוח. אבל מתקפות הסייבר המסוכנות עוד לפנינו – החל מחדירה למאגרי קופות החולים ומחיקה או הפצה של הנתונים הרפואיים של האזרחים, דרך שיבוש אספקת חשמל ומים ותשתיות קריטיות, וכלה בפריצה למאגר הביומטרי של משרד הפנים.

בזמן שהפיגועים הקיברנטיים נעשים מתוחכמים יותר ומתבצעים על-ידי אנשי מקצוע מיומנים שנתמכים על-ידי מדינות, ראוי היה לצפות כי המחוקק בישראל יקבע כללים המתייחסים למאגר רגיש, דוגמת מאגר ביומטרי. כללים שיקבעו אם ניתן להקים מאגר כזה תוך הקשחת דרישות החוק ביחס לאבטחת המידע של מאגרי מידע בכלל, ומאגרי מידע ביומטריים בפרט.

פריצת האבטחה של מאגר ביומטרי תוביל לכך, שהנתון הכי שמיש לנו כאמצעי מובטח, כמו טון קולנו במקרה הזה, יעבור לידי גורמים שיעשו בו שימוש לרעה. בעוד שאת הסיסמאות שאנחנו קובעים ניתן לשנות בכל עת, את הנתונים הביומטריים שלנו אי-אפשר. זו מלווה אותנו לכל אורך חיינו. לכן ראוי היה, שלפני שמאפשרים לבנקים לאסוף נתונים ביומטריים, שיסדירו לפני כן את המצב החוקי.

שיתוף
נמנה על המובילים בתחום ההגנה על הפרטיות, המידע האישי, אבטחת המידע וההתגוננות מפני מתקפת סייבר במשפט הישראלי. בנוסף לכך התמחה במקרקעין ומשפט מסחרי ועוסק אף בלשון הרע, זכויות יוצרים, חוזי IT, חתימה אלקטרונית, ליטיגציה מסחרית, התגוננות מפני תובענות ייצוגיות ודיני ספורט. משמש כבורר במסגרת סכסוכים עסקיים בתחום שונים, לרבות בתחום חוזים מסחריים, מקרקעין וספורט. חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים (2007-2012), יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי-הדין בישראל (2006-2011), מרכז תחום הפרטיות בלשכה ונציג הלשכה בדיוני הכנסת בתחום הפרטיות, מאגרי מידע והאזנות סתר (2011-2015), חבר ועדת אנגלרד לבחינת השאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין והחלטות של בתי משפט (2011-היום). דיין בבית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין (2005-2010). מייסד הועדה למשפט וספורט בלשכת עורכי הדין והראשון שעמד בראשה (2003-2005), ועדה שפרסמה בחודש ספטמבר 2005 את דו"ח דן חי לשינויי חקיקה בתחום הספורט. מחלוצי העוסקים בתחום המשפט והספורט בארץ, תוך ייצוג עשרות רבות של ספורטאים, בעיקר כדורגלנים. מרצה מהחוץ במוסדות אקדמאים בנושא ההגנה על הפרטיות בישראל ודיני ספורט. תחומי עיסוק עיקריים: ייעוץ לבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות פיננסיות, חברות סלולר וארגוני בריאות בנושאי פרטיות, המידע האישי, אבטחת מידע ומוכנות למתקפת סייבר, כולל ייצוג בפני הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט). ייצוג בהליכים משפטיים בתביעות בנושאי פרטיות, האזנת סתר, נתוני תקשורת, אינטרנט, לשון הרע, מסרים שיווקיים על-פי חוק התקשורת ('ספאם'), זכויות יוצרים וספורט, לרבות בתובענות ייצוגיות. ייצוג בעתירות לבג"ץ, עתירות מנהליות צווי מניעה וצווי עשה. ייעוץ בנושא החתימה האלקטרונית וייצוג בעלי זכויות יוצרים וסימני מסחר בעסקות רישוי והליכים משפטיים. ייצוג ספורטאים בפני אגודות ספורט, התאחדויות ואיגודי ספורט בארץ ובפני הארגונים המרכזים את ענפי הספורט בעולם.