בית משפט השלום בתל-אביב-יפו נדרש לאחרונה (04.08.2016) להכריע בתביעת לשון הרע אשר נסובה סביב שני פרסומים ברשת החברתית אשר הציגו את "המקומון רמת-גן גבעתיים" באור שלילי. בית המשפט פסק די במהרה כי הפרסומים אשר הציגו את המקומון מושלך לאשפה וכן כמצע לצואת כלבים יחד עם כיתוב המשמיץ את מהימנותו וכבודו, הינם אכן פרסומים המכילים בהם ביטויים ללשון הרע.

עם זאת, השאלה המרכזית שעמדה לדיון לא הייתה רק שאלת מעמדו של אותם פרסומים כפרסומים מעוולים, אלא דווקא נסובה סביב השאלה – האם יש לראות בפעילות של שיתוף או "לייק" בפייסבוק של הפרסום המקורי על ידי הנתבעים כפרסומי לשון הרע בפני עצמם?

השופט עודד מאור התדיין באופן מעמיק בשאלה זו תוך ניתוח אופייה של הרשת החברתית כאמצעי פרסום שאין לו התייחסות ישירה בלשון חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, דיון בהיקף תפוצת הפרסומים ברשתות חברתיות, מידת הרצינות שמכנים המשתמשים ברשת לפרסומים בה ולמשמעות הפעולות הנפוצות בה כגון שיתוף פוסטים והבעת "רגש" כלפי הפוסט בדרך של לחיצה על "לייק".

לאחר בחינה מעמיקה הגיע השופט מאור למסקנה כי מחד פעולות השיתוף והלייק מרחיבות את תפוצת הפרסום ולפיכך עונות על אחת הדרישות המנויות בסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע – הגעת הפרסום לאדם או יותר זולת הנפגע. מאידך, עם זאת, הגיע לבסוף השופט למסקנה כי מכיוון שהפרסום לא נוצר על ידי מי שביצע את אחת מאותן פעולות אלא על ידי אחר ומכיוון שפעמים רבות פעולות אלו נעשות כלאחר יד וקשה להצביע אם נעשות לצורך הבעת תמיכה או לחלופין דווקא מחאה, אין לראות בהן כפרסום מעוול בפני עצמן.

השופט מאור בחר למרות פסיקתו לציין כי הוא רואה נסיבות מחמירות בהן כן יהיה מקום להטלת אחריות על מפרסם משני אשר לא כתב את הפרסום בעצמו, אלא רק שיתף או הגיב לפוסט ובכך תרם להרחבת תפוצתו. מקרים אלו לדידו יהיו מקרים בהם הפרסום המקורי פוגע באופן משמעותי, חד משמעי ובלתי מוצדק בנפגע ואילו למרות חומרת הפגיעה, בחר פלוני ללחוץ על כפתור הלייק או לשתף את הסטאטוס הפוגעני החמור.

בפסיקתו, חזר השופט פעמים מספר על הצורך בשינוי חקיקתי אשר יתמודד עם המציאות הקיימת בכלל ועם פרסומים באינטרנט וברשתות החברתיות בפרט וציין כי פתרון החוסר החקיקתי מופקד בידי המחוקק בלבד ואל לבית המשפט לנסות לפתור חוסר זה ולא רק מפני שבתביעות הנוגעות ללשון הרע יש לאזן בין חופש הביטוי וזכות של אדם לשם טוב ומכיוון שחופש הביטוי נתפס כזכות מוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, צמצום הזכות צריך להיעשות בהסמכה לפי חוק.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.