הסוף להטרדות הטלפוניות לצורך מכירות, פרסום או שימור לקוחות? הצעת חוק שהונחה על שולחנה של הכנסת ביום 19.10.2015, מבקשת לשנות את סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, כך שיקבע במפורש ששיחות טלפוניות לצרכנים לצורך שיווק, יהוו הטרדה טלפונית ועוולה לפי פקודת הנזיקין. השיחות עשויות לזכות את המוטרד בפיצויים ללא הוכחת נזק.

בעידן בו אנו חיים ועקב שינויים טכנולוגים וחברתיים, מעבר מידע בין צרכנים לבין גופים עסקיים, נעשה קל ופשוט מתמיד. בכדי לוודא כי השימוש הנעשה במידע אכן חוקי ונכון, נחקק, בין היתר, חוק התקשורת.

סעיף 30 לחוק קובע: "המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים."

כוונת המחוקק בנוגע לסעיף 30 אף פעם לא הייתה ברורה, בפרט בנוגע לשאלה אילו סוג של שיחות טלפוניות נחשבות כהטרדה עליה חוסה הסעיף. בית המשפט קבע לאורך השנים, כי על מנת להרשיע אדם בהתנהגות פלילית בגין הטרדה לפי סעיף 30, נדרש להוכיח כי למבצע המעשה הייתה כוונה להטריד. כלומר, כדי שתשתכלל הפרה של סעיף 30 לחוק התקשורת, בגין שיחת טלפון לאדם, נידרש להוכיח כי המטריד לכאורה, אכן התכוון להטריד כאשר ביצע את שיחת הטלפון. ברי כי היכולת להרשיע אדם בהפרה של סעיף 30 לחוק התקשורת בגין שיחת טלפון שיווקית מוטלת בספק, הרי למשווק אין כוונה להטריד בביצוע השיחה.

הצעת החוק שואפת לקבוע כי הטרדה לפי סעיף 30 תהווה עוולה אזרחית לפי פקודת הנזיקין.  משמעות הדבר היא שלא יידרש יסוד של מודעות נפשית של כוונה להטריד על מנת להרשיע אדם בהטרדה לפי הסעיף, כך שיהיה קל הרבה יותר לקבוע כי מבצעי שיחות טלפון שיווקיות ללא הסכמה, מפרים את הסעיף.

יתר על כן, הצעת החוק, אם תתקבל, קובעת כי הפרה ביודעין של הסעיף תקנה לבית המשפט לפסוק לטובת המוטרד פיצויים בגובה של 1,000 ₪ ללא הוכחת נזק. בבואו של בית המשפט לפסוק פיצויים, עליו להתחשב בשיקולים של אכיפת החוק והרתעה, עידוד המוטרד למימוש זכויותיו וחומרת ההפרה והיקפה הכספי. גובה הנזק שנגרם למוטרד לא ישנה לעניין קביעת גובה הפיצויים.

מנסחי ההצעה, חברי הכנסת איתן כבל, יואל רזבוזוב ויואל בן צור, מציינים כי הצעת החוק נועדה לעודד צרכנים לעמוד על זכותם שלא להיות מוטרדים, לאסור התקשרות בניגוד להסכמת הצרכן ולתת לצרכן אמצעי להוכיח קיומה של הטרדה בעצם השיחות השיווקיות.

סקירה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לקריאת הצעת החוק במלואה לחץ כאן.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.