עד כמה אחראי מעסיק במגזר הציבורי לפעולות של אחד מעובדיו, שנעשו שלא במסגרת העבודה? בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה כי האחריות של המעסיק הציבורי, עיריית ירושלים במקרה הזה, מלווה את המעסיק גם כאשר אחד מעובדיו גולש לדף הפייסבוק הפרטי שלו וכותב שם דברים בהתאם לרצונו החופשי. השאלה האם זה ראוי?

הבסיס לקביעת בית משפט השלום היא הוראה בפקודת הנזיקין הקובעת, כי לא תוגש תביעה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, שיש בו אחריות בנזיקין. עם זאת, הפקודה מסייגת שההוראה הזו לא תחול, במקרה בו פעל עובד הציבור ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו של נזק כזה.

בעניין שהיה בפני בית המשפט השלום בירושלים דובר על עובד עיריית ירושלים שהוגשה נגדו תביעת לשון הרע בגין סטטוס מעליב שפרסם נגד מסעדת ספגטים. כך, במרץ 2014, לאחר שנקבע כי איגוד המסעדות זכה במכרז של העירייה לאספקת שירותי קייטרינג, כתב בדף הפייסבוק שלו העובד, ששימש באותו הזמן מנהל מחלקת פיתוח עסקי באגף לקידום עסקים בעירייה, כי "החלטת הוועדה לא התקבלה ברוח טובה אצל בעלי מסעדת ספגטים, שהיו רגילים לקבל עבודות ופרויקטים ללא תחרות הוגנת ולעתים ללא תחרות כלל". הסטטוס היה קשור, אומנם, לעבודתו של אותו עובד, אך העירייה לא הייתה שותפה לדברים, התנערה מהם ואף גינתה אותם בכל תוקף לאחר שהדבר נודע לה מפנייה שנעשתה אליה מבעלי המסעדה. זה לא עזר לה. בעלי המסעדה הגישו את תביעת לשון הרע נגד העובד ובית המשפט החליט להטיל את האחריות על העירייה. המשמעות הינה, שאם יפסק למסעדת ספגטים פיצוי בהליך, תשלם אותו עריית ירושלים וכפועל יוצא, יישאו בו כל תושבי העיר.

ההיגיון שעמד מאחורי אותה הוראה בפקודת הנזיקין המקנה חסינות לעובד ציבור היה, שיש לאפשר לעובדי הציבור לפעול בבטחה וללא מורא, מחרב תביעות שתתנפנף מעליהם. זאת כל עוד הם פועלים במסגרת תפקידם. אבל האם הרגע שבו עוזב העובד לזמן קצר את ’משמרתו’ וגולש אל דף הפייסבוק הפרטי שלו, עדיין שייך להתנהלות שהיא  ’תוך כדי עבודתו’? לא ברור.

הספק הזה משותף להוראות חוק רבות שאינן כוללות התייחסות לעולם הפתוח ברשת, ולכן הוא גם מלווה את בתי המשפט, כאשר עליהם לדון בתיקים שעוסקים באותו עולם המצוי ברשת, שכן, כאשר חוקק הסעיף בפקודת הנזיקין המגן על עובד הציבור, עולם האינטרנט לא היה קיים כלל. על רשתות חברתיות כמו פייסבוק, איש לא חשב. האפשרות שעובד יחויב בגין דברים שעשה בזמנו הפנוי בביתו, נראתה מרחיקת לכת. איש לא חשב שצריך להגדיר את הזמן שבו העובד גולש לרגע בפייסבוק האישי שלו, כזמן שהוא לרגע לא נמצא בעבודה.

את הקדמה הטכנולוגית, שלרבים מאיתנו נראית היום כמובנת מאליה, לא הדביק המחוקק עד היום. למרות שעברו מעל 20 שנה מאז הומצא האינטרנט, עדיין אין בארץ חקיקה אשר מסדירה את העולם הפתוח ברשת. לשון הרע, פגיעה בפרטיות או פגיעה בזכויות יוצרים המתרחשות ברשת, זוכות לפרשנות בהתאם לחוקים הקיימים. התוצאה לא תמיד רצויה. אין ספק שכך חושבים היום גם בעיריית ירושלים, לאחר ההחלטה האחרונה.

הפתרון הוא לתת כלים לבתי המשפט לבחון את כל אותם מקרים אשר מתרחשים ברשת. כלים בדרך של חקיקת חוקים, אשר יקבעו את כללי המשחק ברשת. אחרת, נשוב ונהיה מופתעים חדשות לבקרים מפסיקות שעוסקות בנושא.
שיתוף
נמנה על המובילים בתחום ההגנה על הפרטיות, המידע האישי, אבטחת המידע וההתגוננות מפני מתקפת סייבר במשפט הישראלי. בנוסף לכך התמחה במקרקעין ומשפט מסחרי ועוסק אף בלשון הרע, זכויות יוצרים, חוזי IT, חתימה אלקטרונית, ליטיגציה מסחרית, התגוננות מפני תובענות ייצוגיות ודיני ספורט. משמש כבורר במסגרת סכסוכים עסקיים בתחום שונים, לרבות בתחום חוזים מסחריים, מקרקעין וספורט. חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים (2007-2012), יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי-הדין בישראל (2006-2011), מרכז תחום הפרטיות בלשכה ונציג הלשכה בדיוני הכנסת בתחום הפרטיות, מאגרי מידע והאזנות סתר (2011-2015), חבר ועדת אנגלרד לבחינת השאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין והחלטות של בתי משפט (2011-היום). דיין בבית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי-הדין (2005-2010). מייסד הועדה למשפט וספורט בלשכת עורכי הדין והראשון שעמד בראשה (2003-2005), ועדה שפרסמה בחודש ספטמבר 2005 את דו"ח דן חי לשינויי חקיקה בתחום הספורט. מחלוצי העוסקים בתחום המשפט והספורט בארץ, תוך ייצוג עשרות רבות של ספורטאים, בעיקר כדורגלנים. מרצה מהחוץ במוסדות אקדמאים בנושא ההגנה על הפרטיות בישראל ודיני ספורט. תחומי עיסוק עיקריים: ייעוץ לבנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, חברות פיננסיות, חברות סלולר וארגוני בריאות בנושאי פרטיות, המידע האישי, אבטחת מידע ומוכנות למתקפת סייבר, כולל ייצוג בפני הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים (רמו"ט). ייצוג בהליכים משפטיים בתביעות בנושאי פרטיות, האזנת סתר, נתוני תקשורת, אינטרנט, לשון הרע, מסרים שיווקיים על-פי חוק התקשורת ('ספאם'), זכויות יוצרים וספורט, לרבות בתובענות ייצוגיות. ייצוג בעתירות לבג"ץ, עתירות מנהליות צווי מניעה וצווי עשה. ייעוץ בנושא החתימה האלקטרונית וייצוג בעלי זכויות יוצרים וסימני מסחר בעסקות רישוי והליכים משפטיים. ייצוג ספורטאים בפני אגודות ספורט, התאחדויות ואיגודי ספורט בארץ ובפני הארגונים המרכזים את ענפי הספורט בעולם.