רעיון חדש: התקנת מצלמות בקלפיות במגזר הערבי בכדי למנוע זיופים בבחירות. מי שאחראי לרעיון הזה, כפי שפורסם לאחרונה, היא תנועת הליכוד. על-פי הפרסום, ההצעה הינה כי יותקנו מצלמות בקלפיות במגזר הערבי בכדי למנוע זיופים בבחירות בקלפיות אלו, במסגרתם תבוצע הצבעה של אנשים שלא הגיעו כלל לקלפי. ממש כך.

ההצעה המקוממת הזו של הליכוד, כבר ניתן להגיד, מעלה שאלות רבות. ראשית מי קבע שדווקא במגזר הערבי יש בעיה של זיופי הצבעה? מה עם המגזר החרדי, למשל? שם לא שמענו לא טענות כאלו? מעבר לכך גם אם יש בעיות בנושא, במגזרים כאלה ואחרים, האם הדרך לטפל בהם היא התקנת מצלמות?

התקנה של מצלמות במרחב הציבורי עוצרת בתוכה פגיעה חמורה בפרטיות. המצלמות יוצרות תחושת מעקב קשה למי שמצוי בתחומי האזור המצולם. זו מובילה, לפי מחקרים שבוצעו בעולם, לתחושה של חוסר ביטחון אישי שבאה בעקבותיה לעיתים אף תחושה של רדיפה. אנשים המצויים תחת מצלמות בכל שעות היום, לפי אותם מחקרים, הם אנשים פחות יצירתיים בעבודה ופחות תורמים לקהילה.

עם כל המטען הזה של הפגיעה בפרטיות, פריסת מצלמות בקלפיות תביא, ללא ספק, בירידה בכמות המצביעים, אשר יחששו להגיע לקלפי ולהצביע. החשש יתמקד בתחושה שמשהו לא טוב יכול לצאת מהדבר הזה, משהו כמו סימון של אותם אנשים, חשיפה למי הם הצביעו ודברים דומים אחרים.

לא במקרה הקדישה הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים תשומת לב רבה לנושא המצלמות. בשתי הנחיות שיצאו תחתיה מדגישה הרשות כי אין להתקין מצלמות במרחב הציבורי היכן שאין הצדקה ממשית לכך וגם אם מותקנות מצלמות, יש לעשות את זה באופן מדוד, צמוד למטרה לשמה הן הותקנו, תוך שימוש וחשיפה מידתית של תוצרי הצילום.

הרשות להגנת הפרטיות אף מצביעה על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר הקנה לזכות לפרטיות מעמד חוקתי. מתוקף מעמדה זו, ההצדקה לפגיעה בפרטיות תיבחן, בין היתר, גם בהתאם לשאלה, האם יש דרך אחרת להשיג את המטרה שלשמה מבקשים לפגוע בפרטיות, דרך פוגענית פחות.

מכאן, מעבר לעובדה שבהתקנת מצלמות בקלפי יש פגיעה חמורה בפרטיות, מסקנה שקשה להתווכח איתה, האם יש דרך אחרת להשיג את המטרה עליה דובר: מניעת הצבעה של מי שלא הגיע בעצמו לקלפי או כל זיוף אחר של הצבעה? בחינת הנושא מראה שיש בברור דרך כזו.

בכל קלפי יש ועדה. לכל מפלגה שמתמודדת בבחירות מותר לשלוח נציג לוועדות הקלפי. אותו נציג הוא זה שאמור לשמור על האינטרסים בקלפי של המפלגה אותה הוא מייצג. בין היתר יכול אותו נציג לבחון בעצמו את תעודת הזהות של כל מצביע שמגיע לקלפי ולבדוק האם האדם העומד בפניו הוא זה שתעודת הזהות המוצגת בפניו שייכת לו.

מכאן, אם הליכוד כל-כך חוששים מזיופים בבחירות, שיטרחו וישלחו נציג לכל ועדת קלפי. במקרה כזה כדאי שישלחו נציג לכל ועדות הקלפי הקיימות ולא רק למגזר הערבי, אבחנה לא ראויה בפני עצמה.

היוזמה המקוממת הזו של המצלמות לא באה מטעם גורם שלטוני, אלא מטעם מפלגה, הליכוד, מפלגת השלטון. אם כל-כך מאמינים בה, למה לא טרחו בליכוד לגבש יוזמה ממלכתית שתגיע מגורם שלטוני? כנראה שגם בליכוד יודעים שהסיכוי שיוזמה מופרחת כזו תצא אל הפועל, קטן. נקווה שאכן כך.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.