על פי התחזיות, בעוד כעשור 75% מאוכלוסיית ישראל והעולם תתגורר בערים. התפתחות העיור בעידן הטכנולוגי מובילה לפיתוחן של ערים חכמות שמטרתן לייעל את רווחת התושבים במגוון תחומים. כיצד ניתן לשמור על איזון בין היתרונות של חברה עשירה במידע לבין מזעור האיומים על הפרטיות בערים החכמות? מדריך שפורסם לאחרונה (9.12.2018) על-ידי הרשות להגנה על הפרטיות מנסה לתת מענה לשאלה זו.

העיר החכמה נועדה לשפר את רווחתם ואיכות חייהם של התושבים באמצעות פלטפורמות דיגיטליות חדשניות, שמטרתן לייעל את החיים העירוניים בתחומים כמו תחבורה, ביטחון, שירותים עירוניים ועוד. על אף היתרונות הרבים, העיר החכמה משקפת את אתגרי "הדור הבא" של הפרטיות, כאשר אותן הטכנולוגיות שמייעלות את חיי התושבים עלולות בד בבד לאפשר מעקב תמידי אחריהם ולהשתמש במידע שנאסף עליהם.

הזכות לפרטיות שמעוגנת ב"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" אינה מוגדרת כזכות מוחלטת, ופגיעה בה כפופה לעמידה בתנאים מסוימים כגון דרישה להסכמה (על אדם להסכים לאיסוף המידע עליו תוך שהוא מבין את המשמעויות של איסוף המידע).
בניגוד לשוק הפרטי שבו לאזרח יש אפשרות לבחור אם לספק מידע עבור שירות מסוים, במציאות העיר החכמה דרישת ההסכמה מתערערת מכיוון שלתושבים אין חלופה אמתית לקבלת שירותים ציבוריים. לכן, חלה חובת זהירות רבה יותר על הרשות המקומית המשתמשת במידע האישי של התושבים. אך כיצד ניתן לשמור על הפרטיות במצב זה?

ריבוי המידע המצטבר ממאגרים רבים מגדיל את הצורך של העירייה להשקיע באבטחת מידע במטרה למזער זליגת מידע. המדריך מפרט דרכים רבות להתמודדות עם האתגרים, ביניהן ניהול מאגרי מידע כמוגדר בחוק הגנת הפרטיות והקפדה על תקנות אבטחת מידע שנכנסו לתוקף במאי 2018, הכוללות מנגנונים ארגוניים לייעול אבטחת המידע בשגרת הניהול של הארגון. בנוסף, נקבעו 3 רמות אבטחה אשר מוגדרות לפי מספר האנשים במאגר ולפי מספר בעלי ההרשאה לעיון ולביצוע פעולות במאגר. כמו כן, העירייה נדרשת לבצע מיפוי של המערכות ולערוך סקר סיכונים, לשמור פיזית על הנתונים ועל תשתיות החומרה וכן לבצע ביקורת על-ידי גורם מוסמך.

אתגר נוסף בעיר החכמה הוא השימוש במצלמות לאיסוף מידע ולאבטחה. הצבת מצלמות אלה אמנם כרוכה בפגיעה בפרטיות, אך עשויה לצמצם התנהגות עבריינית/בזבזנית המזיקה לזולת. הרשויות נדרשות לפעול לפי הנחיית הרשות להגנה על הפרטיות בנושא "שימוש במצלמות אבטחה ומעקב". הנחייה זו עולה בקנה אחד עם דיני הפרטיות, שהפרתם עלולה אף להוות עבירה פלילית. המדריך מדגיש שהצבת המצלמות תתבצע תוך עיקרון צמידות המטרה והמידתיות, המחייב את בעלי השליטה במאגר המצולם להשתמש בו אך ורק לשם המטרה שלשמה הוצבו המצלמות, ורק כאשר זהו הפתרון המתאים ביותר להשגת המטרה. כמו כן, יוצבו שלטים לצד המצלמות והצילומים יישמרו במאגרים מפוקחים ומאובטחים.

שיתוף
משרד עו"ד דן חי הוקם בשנת 1991 על ידי עו"ד דן חי ושוכן היום ברמת-גן. המשרד מתמחה בתחומי מיקוד יחודיים כדיני תקשורת, דיני הגנת הפרטיות לרבות מאגרי המידע, דיני לשון הרע, קניין רוחני ודיני ספורט. זאת לצד עיסוקו של המשרד בתחום דיני המקרקעין, דיני חוזים בדגש על חוזים מסחריים, דיני תאגידים (חברות, שותפויות ועמותות), דיני נזיקין וביטוח ודיני עבודה. בכל התחומים פועל המשרד הן בתחום המסחרי והן בהליכים משפטים (לטיגציה). על לקוחות המשרד נמנים חברות קבלניות ויזמיות, רשויות אזוריות ומקומיות, עמותות, משקיעים פרטיים ישראלים וזרים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי ציבור וספורטאים מהמוכשרים והמובילים בארץ.